כריתת מעי גס

להלן מידע כללי לגבי כריתת מעי גס,הסיבות והגישות הניתוחיות. הכתוב אינו תחליף לייעוץ רשמי עם הרופא המנתח בנושא מורכב וחושב זה.

מהו המעי הגס?

המעי הגס או הקולון, הינו איבר חלול אשר מהווה את החלק סופי של מערכת העיכול. תפקידו אגירת צואה וספיגת נוזלים.

מהי כריתת מעי גס?

קולקטומיה או כריתת מעי גס, הינה הליך כירורגי להסרת המעי הגס כולו או חלקו. הכריתה יכולה להיות בניתוח פתוח או בניתוח לפורוסקופי. במהלך הניתוח מבוצעת כריתה של המעי הגס וחיבור של החלקים הנותרים או יצירת סטומה, פיום של המעי, כלומר הוצאה של קצה המעי אל דופן הבטן כך שהמעי מתרוקן אל תוך שקית.

ישנם סוגים שונים של ניתוחי המעי הגס:

קולקטומיה מלאה Total Colectomy – כריתה שלמה של המעי הגס.

קולקטומיה חלקית Partial colectromy - כוללת הסרת חלק מהמעי הגס, אם זה צד ימין Right Hemicolectomy, או צד שמאל Left Hemicolectomy, או כריתה של רוב המעי הגס (כריתת מעי תת שלמה Subtotal Colectomy).

פרוקטוקולומיה Proctocolectomy - כוללת הסרת המעי הגס והחלחלת (רקטום).

מהן הסיבות לכריתת מעי גס?

כריתת מעי גס מבוצעת לטיפול במחלות או מצבים הפוגעים במעי הגס:

סרטן מעי גס Colon Cancer: הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס מתבסס על כריתה כירורגית שלמה של הגידול במעי הגס עם כלי הדם המספקים אותו ובלוטות הלימפה המנקזות את הגידול.
במידה והסרטן ממוקם, הטיפול הניתוחי יכול להיות הטיפול היחיד שיש לבצע אותו מבלי להצטרך טיפול משלים בכמותרפיה או הקרנות.
בשלבים מתקדמים של סרטן המעי הגס, יש לשלב כמותרפיה או הקרנות בנוסף לטיפול הכירורגי.
דיברטיקוליטיס Diverticulitis – מחלת סעיפים במעי הגס: דלקות חוזרות במעי הגס בעקבות מחלת סעיפים, או לעתים סיבוך של מחלת סעיפים (אבצס, פיסטולה או היצרות) יכולים להצריך כריתה של מקטע המעי החולה. במידה והניתוח הינו ניתוח דחוף, לרוב הניתוח מבוצע בגישה פתוחה ויש צורך ביצירת סטומה. ברוב המקרים של ניתוחים אלקטיבים, ניתן להשלים את הניתוח בגישה לפורוסקופית זעיר פולשנית מבלי להזדקק לסטומה.
חסימת מעיים: מעי גס חסום הוא מצב חירום שעשוי לדרוש כריתת רחם מוחלטת או חלקית, תלוי במצב.
מחלת קרוהן Crohn Colitis: במידה וישנה מעורבות של המעי הגס במחלת קרוהן, ואם טיפול תרופתי אינו מצליח לשלוט במחלה, או שישנו סיבוך אז ישנה אנדקציה לניתוח. כריתת מעי גס יכולה להיות אופציה גם אם נמצאים שינויים טרום סרטניים במהלך בדיקה לבדיקת המעי הגס (קולונוסקופיה).
קוליטיס כיבית Ulcerative Colitis: דלקת כרונית של המעי הגס. כריתת מעי גס מומלצת במידה והטיפול התרופתי אינו מסוגל לשלוט במחלה, או אם נמצאים שינויים טרום סרטניים במהלך קולונוסקופיה.
דימום שלא ניתן לשלטה: דימום קשה מהמעי הגס עשוי לדרוש ניתוח להסרת החלק המושפע של המעי הגס.
ניתוח מונע: אם יש לך סיכון גבוה מאוד לסרטן המעי הגס כתוצאה מהיווצרותם של פוליפים טרום סרטניים במעי הגס, ייתכן שיש צורך לעבור כריתה שלמה של המעי הגס למניעת התפתחות סרטן בעתיד. ניתוח זה עשוי להיות אופציה עבור אנשים עם מצבים גנטיים תורשתיים המגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס, כמו למשל פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי FAP – Familial Adenomatous Polyposis או תסמונת לינץ' Lynch Syndrome.

מה ההבדל בין ניתוח מעי גס בגישה פתוחה לגישה לפורוסקופית?

קולקטומיה פתוחה, באופן מסורתי נעשתה דרך חתך בודד ארוך בקו האמצע של הבטן, שאפשר חשיפה של חלל הבטן וביצוע כריתה של המעי עם חיבור או סטומה בהתאם למצב. ניתוח זה גורם לנזק משמעותי לדופן הבטן, אשר מתבטא בהתאוששות איטית יותר מהניתוח ומשך אשפוז ארוך יותר.

הגישה הלפורוסקופית לניתוחי מעי הגס (שנקראת גם גישה זעיר פולשנית), מאפשרת למנתחים לבצע את הניתוח דרך חתכים קטנים בדופן הבטן, מבלי לפתוח את הבטן. בהתאם לסוג ההליך, המטופלים עשויים להשתחרר מבית החולים תוך מספר ימים ולחזור לפעילות רגילה מהר יותר מאשר חולים המחלימים מניתוח פתוח.

רוב כריתות המעי הגס הלפרוסקופיות, מבוצעות דרך 3 עד 5 פתחים קטנים (כל אחד באורך חצי ס"מ עד סנטימטר אחד). מנפחים את חלל הבטן בגז, ונעזרים במצלמה המציגה את האיברים הפנימיים בתמונה מוגדלת על צג טלוויזיה. דרך שאר החתכים מכניסים מכשירים שונים שבעזרתם מבצעים את הניתוח, כאשר לרוב בתום הניתוח יש להאריך את אחד החתכים על מנת להשלים את הניתוח (הוצאת המעי שנכרת או ביצוע חיבור).