דיברטיקוליטיס - מחלת סעיפים במעי הגס

להלן מידע כללי לגבי מחלת סעיפים במעי הגס, הסיבות והטיפול השמרני והניתוחי. הכתוב אינו תחליף לייעוץ רשמי עם הרופא המנתח בנושא מורכב וחושב זה.

מחלת סעיפים במעי הגס – דיברטיקוליטיס

מחלה דיברטיקולרית או מחלת סעיפים במעי הגס היא השם הכללי למצב שכיח הגורם להיווצרות בליטות קטנות (דיברטיקולה) או כיסים בדופן המעי הגס.

למרות ששקים אלה יכולים להיווצר בכל מקום במעי הגס, הם שכיחים יותר במעי הגס הסיגמואידי (החלק הסופי של המעי הגס).

הגדרה:

דיברטיקולוזיס: נוכחות של סעיפים/דיברטיקולה ללא סיבוכים או בעיות נלוות. המצב עלול להוביל לבעיות חמורות יותר הכוללות דלקת של הסעיפים (דיברטיקוליטיס), התנקבות של הדיברטיקולה (היווצרות חור בדופן המעי), היצרות (שאינה מאפשרת לצואה לעבור בקלות), פיסטולות ודימום.

דיברטיקוליטיס: מצב דלקתי במעי הגס בעקבות התנקבות אחד הסעיפים. מספר סיבוכים משניים יכולים לנבוע מהתקף דיברטיקוליטיס. כאשר זה קורה, זה נקרא דיברטיקוליטיס מסובך.

סיבוכי דיברטיקוליטיס:

התנקבות של המעי עם יצירה של מורסה (אבצס). ההתנקבות מתכסה על ידי אברי בטן שונים ומונעים מהזיהום להתפשט בחלל הבטן.

התנקבות חפשית של המעי – הגוף אינו מצליח לכסות על ההתנקבות ונוצרת דלקת מפושטת בקרום הצפק. זהו מצב מסכן חיים ומחייב ניתוח דחוף.

דימום מפי הטבעת – מחלת סעיפים היא אחד הגורמים השכיחים ביותר לדימום ממערכת העיכול.

היצרות – עיבוי דופן המעי והיצרות של חלל המעי הגס, המונעת מעבר קל של הצואה.

פיסטולה - היווצרות של חיבור בין המעי הגס לאיבר סמוך אחר כמו כיס השתן, הרחם, הנרתיק או לחלק אחר של המעי. הפיסטולה יכולה להיות גם אל העור.

הסיבות להיווצרות מחלת סעיפים:

התיאוריה המקובלת ביותר קושרת דיברטיקולוזיס ללחץ גבוה בתוך המעי הגס. לחץ זה גורם לאזורים חלשים בדופן המעי הגס להתנפח וליצור שקיות. תזונה דלה בסיבים עשירה בבשר אדום עשויה גם היא למלא תפקיד. רוב האנשים שיש להם מחל סעיפים אינם מודעים כלל לקיומם, אבל סעיפים אלו יכולים לפתח דלקת ולעבור התנקבות מה שגורם לכאבים קשים ותהליך דלקתי בבטן. לחלופין, סעיפים אלו יכולים לדמם בצורה מאוד משמעותית.

אִבחוּן

כאמור, לרוב קיום סעיפים במעי הגס הינו ללא תסמינים. לעתים ניתן לאבחן את קיומם במהלך בדיקות סקר כגון קולונוסקופיה או בבדיקת הדמייה כמו CT.

כאשר יש דיברטיקוליטיס, ניתן לאבחן זאת על ידי בדיקת הדמייה כגון CT.

טיפול

לרוב האנשים עם דיברטיקולוזיס אין תסמינים ולכן לא צריכים לעבור שום התערבות או ניתוח. עם זאת, כאמצעי מניעה, מומלץ לאכול תזונה עשירה בסיבים, פירות וירקות ולהגביל בשר אדום.

כאשר יש דיברטיקוליטס – כלומר דלקת של המעי - ברוב המקרים ניתן לטפל בעזרת אנטיביוטיקה. כאשר ישנה דיברטיקוליטיס עם מורסה, לעתים יש צורך בניקוז המורסה בהכוונת הדמייה בנוסף לטיפול האנטיביוטי.

מתי מנתחים?

האנדקציה לניתוח הינה רק כאשר יש מחלת סעיפים מסובכת או כאשר החולה סבל ממספר רב של דלקות ממחלת הסעיפים ללא סיבוך:

דיברטיקוליטיס עם התנקבות חפשית – יש קרע במעי הגס הגורם לדליפת מוגלה או צואה לחלל הבטן, וכתוצאה מכך דלקת של קרום הצפק, דבר שלעתים קרובות מצריך ניתוח חירום.
מורסה שאי אפשר לנקז אותה ביעילות.
מקרים קשים שאינם מגיבים לטיפול רפואי מקסימאלי כולל אנטיביוטיקה IV ואשפוז.
חולים עם בעיות במערכת החיסונית (למשל קשורים להשתלת איברים או כימותרפיה).
היצרות במעי הגס או פיסטולה.
היסטוריה של מספר רב של התקפים, העלול לגרום למטופל להחליט לעבור ניתוח למניעת התקפים עתידיים.

הניתוח למחלה דיברטיקולרית כולל בדרך כלל הסרת החלק החולה של המעי הגס.

כאשר הניתוח מבוצע במסגרת דחופה או חירום, הוא עשוי להיות כרוך ביצירת סטומה של המעי הגס או הדק, כלומר קולוסטומיה או איליוסטומיה (המעי מוצא דרך דופן הבטן כדי לאפשר לצואה להתנקז אל שקית). החלטה לגבי סוג הפעולה מתקבלת על בסיס כל מקרה לגופו.

כאשר הניתוח מבוצע בצורה מתוכננת ואלקטיבית, לרוב אין צורך ביצירה של סטומה.

לקבלת הסברים על כריתת מעי בגישה לפורוסקופית ניתן ללחוץ כאן.

למידע נוסף ותיאום פגישה נא ליצור קשר בקישור מטה.